אושי בלוג

ההתחלה
כמו מאכלים רבים גם הסושי הומצא כדרך לשמר ולצרוך מזון.
בזמנים בהם לא היה חשמל ואמצעי קירור. הסינים שחיפשו דרך לצרוך דגים לאורך כל השנה והרחק ממקור הדיג, נהגו להמליח אותם ולכסותם באורז מבושל. הם הניחו להם לתסוס במשך שנה שלמה תחת אבנים כבדות בתוך חביות עץ.  בתום שנה, היו מגרדים את האורז המרקיב, משליכים אותו ואוכלים את הדג המוחמץ.  
(מפאת הבזבוז הזה, סושי תמיד היה מאכל לעשירים).

כן בניגוד למה שנהוג לחשוב, היו אלו דווקא הסינים שהמציאו את הסושי על גדות נהר המקונג בין המאה השנייה לפני הספירה למאה החמישית לספירה
(הדעות לגבי התקופה המדויקת מעט חלוקות)

הסושי מגיע ליפן

לאורך שנים רבות ייבאה יפן מסין דרך קבע תוצרת חקלאית מגוונת ולא מעט מאכלים וטכניקות בישול והתססה.  במאה השלישית הגיע האורז מסין ליפן ובמאה השביעית לספירה הגיע גם הסושי.

במאה השביעית החלה גם האמונה בודהיסטית להתפשט ביפן. הבודהיזם אוסר על אכילת בשר ו"אילץ" את המטבח היפני להמציא מאכלים חדשים ולעשות שימוש בחומרי גלם חדשים.
עובדה שתרמה לא מעט להתפשטות והתפתחות הסושי ביפן.

במחצית השניה של המאה ה13- כבר היה הסושי לחטיף פופולרי ביותר ביפן.
דוכנים, עגלות ו"סושי ברים" רבים הוצבו ונפתחו בכל רחבי המדינה והמאכל זכה
לאין ספור גרסאות, כיד הדמיון והאסתטיקה היפנית הנפל

במאה ה- 15 הכניסו היפנים שינוי משמעותי ראשון בהכנת הסושי.
תקופת התסיסה קוצרה  לחודש – חודשיים בלבד (במקום שנה עד כה), והחלו לאכול את האורז שסייע בהתססת הדגים במקום לזרוק אותו כמו שכניהם הסינים.
(יש האומרים שקיצור תקופת ההתססה קשור למלחמת האזרחים
ששררה באותה תקופה ביפן, מה שהצריך מזון "מהיר" יותר)

בחלק מהמקומות בעיקר באזור העיר קיוטו נהגו להגיש את שכבות הדג והאורז כשהן עטופות בעלי במבוק, שהוחלף באצות במאה ה־16. ע"פ גרסה אחת לפחות, שינוי זה חל מפני שמהמרים וקלפנים יפנים שהסושי נדבק לידיהם והפריע להם  לרמות במשחקי הקלפים תוך כדי אכילת סושי פנו לבעל הפונדק שאירח אותם וביקשו ממנו למצוא פתרון לבעיה

במאה  ה- 18 חלה התפתחות נוספת ומשמעותית במיוחד בהכנת הסושי וצורתו התקרבה עוד יותר לצורה המוכרת לנו כיום, כשכמה טבחים יפניים ויתרו לחלוטין על תהליך התסיסה המסורתי, והוסיפו חומץ אורז לאורז מבושל והגישו אותו כחטיף קל בתוספת פיסת דג נא או פרי ים אחר.

גרסה זו של הסושי, ככל הנראה בשל קלות ומהירות ההכנה היחסית, החלה לצבור פופולריות רבה ושתי  צורות עיקריות של החלו להתפשט ביפן.
הקאנסאי-סושי  שיצא מהעיר אוסאקה, שבמחוז קנסאי: אורז מתובל בחומץ ומשאר תבלינים מעורב במרכיבים נוספים, בעיקר דגים, שעוצב לצרורות קטנים ארוזים בעטיפות אכילות.
האדו-סושי, (הידוע כיום בשם ניגירי-סושי)  שיצא מטוקיו (שנקראה אדו): מורכב מאורז מתובל שעוצב לקוביות קטנות ועליהן הונחו פיסות מובחרות של פירות ים.

מספר שנים מאוחר יותר בשנת 1824 פתח אדם בשם   Hanaya Yoheiכמו יפנים רבים אחרים  את דוכן הסושי שלו. ההבדל בין דוכן הסושי של יוהיי לבין דוכני הסושי האחרים היה שיוהיי ניצל את מיקומו ליד אחד הגשרים החוצים את נהר הסומידה ואת הגישה שלו לדגים טריים ( שלא צריך להתסיס או לשמר) ויצר את אחת הגרסאות המוכרות של הסושי אותם אנחנו מכירים כיום. כשהצמיד כדור אורז לחוץ לפיסות דג טרי.

הסושי בר היפני הראשון בניו יורק נפתח בשנת 1957, והיום אפשר למצוא דוכני סושי כמעט בכל עיר גדולה בעולם. כמה שנים מאוחר יותר ב- 1966 נפתחה מסעדת סושי גם בלוס אנג'לס ומשם כבר היתה הדרך קצרה להתפשטותו של הסושי בארה"ב ובעולם המערבי כולו.

אין ספק שהסושי עבר גלגולים שונים ומהפכות לאורך השנים. גם היום הסושי ממשיך להתפתח ושפים שונים ומסעדות שונות מבצעות התאמות של המאכל המסורתי לזמן ולמקום בו הם פועלים

אנחנו ברשת אושי יוצרים סושי איכותי, אותנטי, מגוון ויצירתי המיוצר מחומרי הגלם איכותיים ע"י אנשי המקצוע הטובים ביותר  ומציעים לכם אותם באחד מתוך 25 הסניפים שלנו או במשלוח יעיל ונוח עד הבית.